Post date: Oct 03, 2010 6:44:20 PM
1/10/10 20:50
אתמול בלילה סגל ואני חרשנו כל מועדון, פאב וקבבייה ברחבי העיר העתיקה של קרקוב. כל המקומות, חוץ מהקבביה, אוכלסו ללא יוצא מן הכלל בבני עשרים ומטה.
באחד המועדונים (דיזינטריה נראה לי קראו לו) הכרנו חבורת בחורות בנות 19. אבל אפילו לי יש גבולות, אז עזבנו. משם המשכנו וזיגזגנו ממקום למקום, כשלבסוף השתקענו ב"קיטש" אשר כיאה לשעה המאוחרת היה מלא. הקיטש זה מן מועדון אפטר-פארטי אליו מגיעים כל תושבי קרקוב אחרי שמיצו את שאר המקומות שמתחילים לפעול מוקדם יותר. בשבילנו הוא גם ככה בדרך חזרה לאכסניה ועל כן הוא מהווה מן תוכנית גיבוי למקרי חירום בערבים שהתגלו להיות חלשים. סגל היה תשוש וכל נסיונות ההחייאה שביצעתי בו, כולל סוגים שונים ומשונים של משקאות אנרגיה וודקות טובות, כשלו ומהר מאוד מצאתי את עצמי לבדי בקיטש.
"שוט אדום, שוט לבן, או אולי אפרסק?"
תוך פחות מדקה נתקלתי בבחורה עם שם ממש לא ברור שיחד עם המבטא הפולני שלה נשמע כמו רוסי שמנסה להגיד "Yes I know ya" ורק אחר כך רק, אחרי שרשמה לי את השם על נייר, הבנתי שקוראים לה יוסטיניה, שזו מן גרסא פולנית לשם ג'סטינה. היא בת 21, לומדת משהו שקשור לרפואה ולביולוגיה והיא ללא ספק הבחורה המקומית הכי מדהימה שיצא לי להכיר בטיול. מעבר לקשר הראשוני, כדי שלא תברח, היתיי צריך להכניס לשיחה את הזהות השאולה שלי לאותו הערב – ראיין קרמר, מעיירה בשם סקוואמיש, קנדה. מדובר בישוב קטן ליד וונקובר, ואני מכיר טוב איזה קנדי שגר שם כך שהיה לי קל להתמודד עם כל הפתעה שלא תבוא. חוץ מאחת – "וואו, סקוואמיש, היתי שם הקיץ, איזה מקום יפה".
"יהודי, עצור!"
האמת שמעבר לחיוך שצירוף המקרים הזה העלה על שפתיי, עובדת ביקורה שם לא יצרה שום בעיה ומהר מאוד הטתי את השיחה לדברים אחרים. למדתי באותו לילה שיעור מאוד חשוב בנוגע לעם הפולני ובעיקר לבחורות – הם קתולים אדוקים, מהסוג שמאמין שאם לא תלך לווידי בכל פעם שבטעות יצא לך לחטוא (וחטא יכול להיות כל שטות), מקומך בגיהנום. לא יכולתי להגיד לה שאני יהודי חילוני ולהסביר לה את דעותיי בעניין. כן יכולתי להגיד לה שאני פרוטסטנטי חילוני ואז להגיד לה את דעותיי בעניין. במונחים מקומיים היא נחשבת מורדת או כופרת אך בגלל שהיא כעת הסנדקית של האחיינית התינוקת שלה (פה אני מודה נכנסתי לפינה שאין לי מושג מה המשמעות שלה בעולם הנוצרי והבנתי כמה שאנחנו לא מכירים עולם שלם, אידיוטי ככל שיהיה, אך שהרבה אנשים חיים לפיו) היא חייבת ללכת לוידוי, מה שלא עשתה כבר 6 שנים.
אחרי שהוספתי לה כמה עניינים שיעסיקו את הכומר בוידוי הקרוב נפרדו דרכנו ובשעה חמש בבוקר פתחתי את דלת החדר באכסנייה (והנה שוב זה קרה שביום צ'ק אאוט אני חוזר מאוחר ומותש) רק כדי לגלות שאחד האוסטרלים בחדר נהפך מתישהו במהלך לילה למסור חשמלי. לי זה לא הפריע אבל לבחורות האוסטרליות, שכאמור עד אותו רגע עדיין לא היה לי מושג איך הם נראות, זה מאוד הפריע. בשלב מסויים שמעתי רעשים מאחת המיטות, פנס ראש נדלק, ואחת הבחורות זינקה מהמיטה שלה למיטה העליונה של הבחור הזה ופשוט התחילה להכות אותו בליווי צעקות "cut it out!!". כל הבנות בחדר התחילו להתפקע מצחוק. וגם אני. אחרי 5 דק' של שקט המסור נטען מחדש והכל חזר לקדמותו. כמובן שבבוקר סגל האשים אותי שנחרתי, זאת על אף שבכלל לא היתי בחדר רוב הזמן.
בבוקר, לאחר שינה קצרה במיוחד, עשינו צ'ק אאוט ובמשך כמה שעות נמרחתי על אחת הספות הענקיות והרכות שיש כאן באכסניה ושקעתי בחלומות מתוקים. כשהתעוררתי סגל בדיוק חזר ממיני מסע לפולין שארגן לעצמו שכלל סיור ברובע היהודי ומה שהיה הגטו בקרקוב וביקור במוזיאון שינדלר. הוא היה המום מכמה שהכל היה משעמם. אמרתי לו עוד כשהגענו לעיר שכל מה שיש לראות ברובע היהודי זה בעיקר בתים ואנשים, בדיוק כמו בכל מקום אחר. אבל הוא לא האמין לי.
"מעניין בכמה הריצוף הזה היה מוריד את השכ"ד בדירה בת"א?"
שרפנו זמן עד 21:30, במהלכו ניסינו להבין מה יכול להוביל לכך שכל מקומות הבילוי מלאים באנשים כה צעירים ומדוע הבחורות כל כך קרות. איפה מתחבאים כל בני גילנו? העלתי תאוריה שבגלל שזו מדינה קתולית הדוקה רוב הבנות בגילנו נשואות כבר ובטח גם מטפלות בילד או שניים ועל כן אין רואים אותם במקומות הבילוי. החלטנו לבדוק את התאוריה הזו וגיגלנו Average marriage age Poland מה שהוביל אותנו לרשימה המופלאה הבאה http://en.wikipedia.org/wiki/Age_at_first_marriage , שבעיניי יש לשים כתותפות בין עיניך טרם יציאתך לטיול במדינות זרות. מסתבר שפולין היא המדינה עם גיל הנישואין הנמוך ביותר לנשים באירופה (23) לעומת שאר המדינות שביקרנו בהן, בו זה יותר סביב ה 26. מדהים איך נתון כל כך פשוט מסביר כל כך הרבה. אם מוסיפים לזה את העובדה ששנת אירוסין היא דבר שבשגרה פה, לא פלא שאין בחורה אחת מבוגרת מ22 באף מועדון או פאב.
לגבי קרירות הבחורות כאן, יש רק הסבר אחד המתקבל על הדעת. הן פולניות. הגענו לפולין לברר אם הסטיגמה נכונה ואנו עוזבים אותה מבלי שקיבלנו אף סימן שמראה אחרת. פולניות הן פולניות. מפתיע הא?
מאוחר יותר, גילינו שאנחנו עוזבים את קרקוב קצת לפני השיא שכן הגסטהאוס שלנו התמלא במשך היום בשלל ברנשים וחתיכות. בלת ברירה, עזבנו את המקום בסביבות 21:30, לא לפני שנפרדנו מצוות האכסנייה המדהים שמנהל אותה ושאחראי ככל הנראה לעובדה שהאכסנייה מדורגת חמישית בעולם. אנחנו עוזבים את פולין בתחושת נצחון מהולה במרמור קל. היה כיף למרות ולא בגלל.
"בשבילי הם מקום ראשון"
העדכון הבא יהיה כבר ממדינה אחרת שמתגאה בשלושה דברים עיקריים – בירות, טלסקופים והעובדה שהיא רפובליקה. כן זו צ'כיה.
כמו כן, יוסבר מי הן כל הבחורות האלה שנדחסו אצלנו בחדרון ברכבת,
ואיך הכיור שלנו בתא הגיע למצב הזה:
והפעם בפינת התמרור המוזר -
"אין כניסה לאנשים בלי ראש ועם מפית בכיס החולצה"
(באמת לא ראיתי אף אחד כזה אחרי שעברתי את התמרור)