אסטונישט

Post date: Oct 22, 2010 1:47:16 PM

21/10/10           19:30

אם ריגה היתה קפה אז טאלין היא קפאין. וכדי להסביר את זה אני אתחיל מהדבר הראשון שראיתי היום בבוקר כשהתעוררתי. זה היה מייל מאמא שלי שנכתב בזו הלשון: 

היי רן!

אני כבר מבולבלת מכל המדינות שאתה חורש, האם אתה כבר עזבת את אסטוניה/טלין? איך אתה שורד בקור העז? אצלינו עדיין קיץ, במיוחד היום 39 מעלות וחזרנו למזגן, אתה לא מתגעגע לחום ולים? קניתי הרבה בירות לכבודך, במיוחד גולדסטאר בסולם גולדסטאר. מאז שהתחלת לשתות גם אני למדתי לשתות, אבל לי זה עושה לא טוב, אז עברתי לבירה שחורה או לשנדי שיותר מתון בשבילי. האם יש לך תאריך יעד בחזרה? אנא עדכן את האמא הדאגנית שלך. אני כבר מתגעגעת לסיפורי הבלוג, איך אסטוניה ? האם היא זולה כמו לטביה? ואיך הם מסתדרים עם היהודים ?  האם אתה צריך לשנות את הזהות? או שאתה נראה רוסי לכל דבר ואתה משתלב טוב. טוב אני כבר מתחילה לענות לעצמי אז אחכה בסבלנות לדיווחים שלך.

בינתיים לילה טוב ונשיקות מהאימא הדאגנית. . . 

אז בתום שעתיים של צחוק בלתי פוסק בהן ניסיתי להבין מה "גולדסטאר בסולם גולדסטאר" אומר, התעשתי והבנתי שאמא שלי הרימה לי להנחתה וכל מה שאני צריך כדי לכתוב פוסט חדש זה פשוט לענות לה בפומבי.

אז א', אמא, בירות זה ניסיון יפה להחזיר אותי ארצה אבל פה הן לרוב יותר טובות ויותר זולות אז לבנתיים אני אשאר.

ב' אני אקח כמחמאה את עניין המראה הרוסי ואכן אתמול במועדון אליו יצאנו בפעם הראשונה בטיול דיברתי עם בחורה מקומית שלא האמינה לי שאני לא מאסטוניה (לא ברור לי למה העובדה שאני לא מדבר אסטונית לא הפריעה לה). ככל הנראה תערובת של רבע הונגרי, רבע גרמני וחצי פולני, יוצרת אסטוני.

בשביל לענות לשאלה "איך אסטוניה?" אני אצטרך ממש לצאת מהעיר ולטייל באסטוניה ואין לי שום כוונה לעשות את זה, אז אני אענה לשאלה דומה - "איך טאלין?". "מעולה". זו התשובה שלי. פשוט מעולה. הדבר היחידי שאני יכול לציין לחובת המקום, זה המנהג המטופש להוריד נעליים בכניסה לכל גסטהאוס ואת המנהג המוזר שיש להם לאכול פנקייק עם בשר (אחד הדברים המוזרים שיצא לי לאכול בחיים, אם כי טעים). אבל זהו, כל השאר פשוט מעולה. לתאר באופן מלא את כל מה שעומד לזכות המקום ידרוש ממני יותר מילים משהבלוג יכול להכיל או שהיית רוצה לקרוא.

"בפנים יש הפתעה בשם עוף"

לגבי העניין היהודי, זה ממש לא מהווה פה בעיה. נהופוכו, בדומה ללטביה, זה נחשב כדבר חיובי שיש להתגאות בו, כמו גם עובדת היותנו ישראלים. הרוטינה כוללת את המקומי ששואל אותך מאיפה אתה ואז כשאתה עונה ישראל הוא מרים גבה ושואל "איך מכל המקומות בעולם החלטת דווקא על טאלין?" ואז אני צריך להסביר לו שבעצם בחרתי בכל המקומות בעולם בו זמנית ופשוט עכשיו זה תורה של טאלין.

בערב הראשון חזרתי לבדי לאכסנייה ובעודי אוחז מפה פתוחה ובוהה בשלט עם שם הרחוב, פנו אליי שני מקומיים, אחד אלכס השני יבגני (אני לא מאמין שאני לא מצליח לזכור אף שם של אף תייר גם אחרי שישן איתי באותו החדר ויוצא איתי כל ערב, אבל אני כן זוכר שני שמות של שני רוסים שיכורים שפגשתי באקראי ברחוב) שניסו להדריך אותי חזרה לאכסנייה וכשאמרתי להם שאני מישראל הם חשבו שאני מוסלמי והיו מרחק יריקה מלהרוג אותי. הם שאלו אותי במה אני מאמין, שזו תמיד שאלה מאוד טריקית, אז סיפקתי את השקר הכי לקוני שיכולתי לחשוב עליו ואמרתי "אלוהים". אז הם שאלו אותי "כן אבל איזה?", אז אמרתי "מה זאת אומרת? יש רק אחד". זה היה מהלך נכון שכן נמאס להם מהמשחקים והם הגיעו לשאלה שבאמת עניינה אותם, "אתה מוסלמי?". עכשיו אם תחשבו על זה, גם זו שאלה טריקית ולמעשה באותו רגע לא היה לי מושג מה נכון שאני אהיה. עם בחורות אני כבר רגיל לשקר ולהגיד שאני נוצרי אבל עם גברים אין לי מושג. לא היתי בטוח מה יותר גרוע, יהודי או מוסלמי?, בכל מקרה אמרתי להם שאני לא מוסלמי ואז הרוחות נרגעו. הם שאלו אותי אז מה אני ואמרתי "יהודי". זה זיכה אותי משום מה בחיבוק חם והתחלתי להצטער שמא עדיף היה לקבל את גורלי כמוסלמי. האווירה הפכה לשמחה עוד יותר כחשפתי בפינהם את כל אוצר המילים שלי ברוסית שמורכב מכל הקללות האפשריות על הטיותהן השונות, "שלום", "תודה" ואת שני המשפטים השימושיים – "אני לא מדבר רוסית" ו "אני רוצה לשכב איתך". ותודה לדניאל על שלוש שנות מגורים משותפות בהן עברתי לימוד אינטנסיבי של נבכי השפה הרוסית.

פאב אסטוני

באותו הערב בפאב הכרנו את פול. פול הוא אמריקאי בן 30 והוא כל כך פאקינג אדיר שצריך לעשות עליו ערך בוויקיפדיה. הוא דובר איזה 7 שפות שלא קשורות לחלוטין אחת לשנייה (כמו איסלנדית ופרסית), ואחרי תואר ראשון בפילוסופיה ומגורים במספר ערים בארה"ב הוא יצא לשירות של 5 שנים במודיעין של הצבא האמריקאי בתור מתורגמן. במסגרת התפקיד גר שנתיים וחצי באיסלנד ובעזרת בחורה מקומית הצליח להביא שתי בנות בלונדיניות לאוויר העולם הקפוא. מאז הוא עבד בעוד כמה מקומות אקזוטיים עבור הצבא וכרגע הוא מחפש מקום להתחיל בו תואר שני בהיסטוריה והוא בחר באסטוניה כי זו המדינה עם היחס הגבוה ביותר של מספר נשים לגברים והתברר שכמו שלסגל ולי יש מדד לבחירת מדינות כך הוא בוחר להשתמש בנתון הזה.

פול בעצמו יהודי באופן חלקי ומאוהב בישראל וביהדות ובינו ובין עצמו מתנהל מאבק קבוע של הלכה ודת מול חיי החטאים שהוא מנהל מזה זמן רב. הוא הרגיש רע לאכול חזיר וצ'יזבורגר לידנו ואמרתי לו שאני ארגיש רע אם הוא לא יתחיל לאכול את זה כאן ועכשיו. הוא כל כך הופתע לראות יהודים ישראלים כל כך חילוניים וממש היה לו קשה לעכל את העובדה שחלק ניכר מהישראלים הם כמונו. הוא גם כל הזמן צוחק עלי שאני בכלל לא נראה ישראלי אלא יותר כמו חוטב עצים נורווגי.

ביום המחרת יצאנו לסיור בעיר עם פול, שהיה בפור של ארבעה ימים בעיר ביחס אלינו ועל כן ידע להדריך אותנו ביעילות בין על המבנים הרלווטים. העיר העתיקה של טאלין היא מהיפות שיצא לי לראות, ממש קסומה ומכושפת, אפשר להסתובב שעות בתוך המתחם הדי קטן הזה ולא להשתעמם לרגע. אווירת ימי ביינים כמו בריגה אבל במינון גבוה יותר ובצורה יותר מזוקקת והמון מקומות בילוי מדליקים. טאלין זולה יותר מריגה אך צריך להיזהר מכל מקום מתוייר שכן המחירים שם מקבלים אפס נוסף מימין למחיר הרגיל.  

כשהרוסים נכנסו לאסטוניה הם לא אהבו את העובדה שבניין הפרלנט האסטוני עומד בגאווה מול כיכר גדולה, אז הם בנו בניין רוסי גדול באמצע הכיכר כדי להסתיר אותו. זה הבניין.

להיכנס לשערי טאלין העתיקה זה קצת כמו להיכנס לדיסנילנד

מה שכן, אסטוניה בשונה מרוב המדינות בהן עברנו שהיו מדינות של מטבעות, היא מדינת שטרות.

אני משלם פה בסך הכל על ארוחת צהריים קטנה

בסיורנו ראינו את המוזיאון בעל  השם המיוחד הזה:

"הינו שלושה גברים אז פחדנו להיכנס.."

ושלל מבנים מיוחדים, כולל חמשת הצריחים המפורסמים של העיר. אשר ממש מאפשרים לנווט בתוכה מבלי מפה, כאילו היו כוכבים.

כשהגענו לאכסנייה אחרי ארוחת ערב מעולה פתח לנו את הדלת אחד ממאות האוסטרלים שמתעלקים על האכסנייה שלנו כשהוא אוחז פחית בירה ביד. אני לא חושב שראיתי אותו באיזה שהוא שלב מבלי שהחזיק פחית בירה ביד, למעשה אני לא אתפלא אם הוא מתקלח עם בירה ביד. הוא חייך אלינו ושאל במבטא לא מובן בעליל "Are you gonna do the wizard tonight?". רציתי לשאול אותו איך נראית הקוסמת הזו ואז אני אחליט אבל במקום זאת פשוט הנהנתי בהתלהבות נטולת התלהבות ואמרתי "כן, ברור" מבלי שמץ של מושג למה נתתי כרגע את הסכמתי. מאוחר יותר התברר ש"לעשות את הקוסם" זה משחק אוסטרלי מאוד פשוט, ואני מאמין שהוא אחראי למותם של כ-1000 אוסטרלים בשנה ברחבי העולם, בו אתה נדרש לשתות פחית בירה ואז עוד אחת ואז עוד, כאשר כל פחית ריקה מייד מודבקת עם סלוטייפ לקודמת, עד שעמוד הבירות שמתקבל מגיע לגובה שלך. ואז בדרך כלל אתה מת.

זה היה המנצח באותו הערב:

הצינור הזה שבתמונה בנוי מ18 פחיות בירה של חצי ליטר. כן, הוא שתה תשע ליטר בירה בתוך שעתיים וחצי (אני לא יכול לשתות 9 ליטר של לא משנה איזה נוזל ובטח שלא בשעתיים וחצי) וכפרס הוא זכה בשני ליטר של קיא מגעיל מרוח על כל הבגדים שלו. אני חושב שאת שלושת הליטרים האחרונים הוא שתה מתוך חוסר הבנה של מה הוא עושה בכלל או מי הוא ואיפה הוא ומה זה עמוד הבירות המתכתי שהוא מחזיק ביד, שדרך אגב כמו שניתן לראות בתמונה, עבר מזמן את הגובה שלו.

זו הבעיה העיקרית של המשחק הזה – ברגע שהגעת למצב ששתית כמות פחיות בירה שיכולה להערם לגובה שלך, מכאן כבר הכל יכול לקרות, ובדרך כלל אתה כל כך שיכור שאתה פשוט ממשיך לשתות בלהט הטמטום וצעקות העידוד של אוסטרלים דפוקים ומסיים בדיוק כמו הבחור המסכן הזה.  אני כמובן לא השתתפתי בזה, מהסיבה הפשוטה שאם היתי שותה כמות בירה שכזו היתי נאלץ לעמוד בשירותים ולהשתין שלוש שנים רצוף. 

לאחר מסיבת הבירה והקיא יצאנו לבר מקומי שהגיש בין היתר גם את הדברים האלה:

" Give me one My Anus is Bleeding please!"

ומשם המשכנו למועדון בשם "הוליווד" אשר ערבי רביעי שם הם ערבי נשים, משמע הן נכנסות בחינם, משמע יהיו שם הרבה כאלה. פול סיפר שהיה שם ביום שבת האחרון והוא פשוט עמד שעתיים בתדהמה ולא יכל להרים את הלסת שלו מהרצפה. הוא גם סיפר שבדרכו חזרה מהשירותים הוא גילה דלת סודית ממנה בדיוק יצא בחור מקומי, איתו הוא מיד התחיל לדבר וכך הוא מצא את עצמו עומד מצידה השני של הדלת, במה שהתברר להיות אולם גדול עם ספות, שם הוא ישב עם כמה מקומיות, שתו ודיברו. הוא הבטיח שיצליח להכניס אותנו לשם גם הפעם.

הזמנתי כמה ג'ין טוניק מיוחדים. זה השם שלהם, יש מיוחד ויש רגיל, המיוחד יקר יותר והוא פשוט מכיל יחס הפוך של ג'ין לטוניק. זה בדרך מוביל לאחלה ערב שבסופו אתה מקיא.  ואז פול לקח אותנו לדלת הסודית.  

זה היה ללא ספק אחד הקטעים המצחיקים. שתי בחורות מקומיות נשענו על קיר בעל עיטורים פלסטיים מסיבים, חתיכת קיר שלא שונה בשום דבר מסביבתה. פול ביקש מהם לזוז לרגע, תפס זיז פלסטיק קטן ומשך את כל מקטע הקיר אשר החל מסתובב לפתע על שני צירי ברזל שאחרת מעולם לא היו נראים. הוא נכנס לבד ואחרי דקה הציץ החוצה ואמר לנו שאנחנו יכולים להיכנס. יחד איתנו נכנסו גם שתי הבחורות שנשענו על מה שהתברר להפתעתן להיות דלת. הן היו בשוק טוטאלי והסתכלו עלינו כמו ילד שרואה קסם טוב בפעם הראשונה בחייו.  שתינו ודיברנו קצת ויצאנו חזרה למסיבה האמיתית.

תחרות ריקודים במועדון. המציגים אינם שחקנים. הם סתם מקומיים שבאו למועדון.

אני סבלתי מהתסמונת שהיתה לפול בפעם הראשונה שהוא היה במקום והיתי די בהלם ממה שהלך מסביב. זה, יחד עם אלכוהול שהפעם חרג מתחום הרגיל הובילו לנטישה מוקדמת למרות שהמסיבה היתה אדירה ויכולתי להנות ממקום מלא באסטונים ולא בתיירים מעצבנים.  חזרתי למלון שיכור רק קצת פחות מאיך שהיתי באותו לילה בבודפשט, וכמו שאני נוהג לעשות במקרים כאלו נרדמתי עם הראש על הלפטופ שלי.

לגבי מזג האוויר, אני חושב שלספר שמבעד לחלון מימיני אפשר לראות את השלג שהתחיל לרדת עכשיו, די מסכם את העניין. קר. אבל קר טוב. היתרון הגדול של מזג אוויר קר זה שאין שום סיכוי לשכוח אף פריט לבוש במסעדה או במקום בילוי. זה קרה לי פעמיים וברגע שאתה יוצא החוצה אתה מייד מבין שמשהו חסר עליך.

אנחנו נשארים בעיר אבל עוברים לאכסנייה שפול ישן בה. האכסנייה שלנו זה פשוט המקום הכי מחורבן שיצא לי לישון בו מעולם ואני כולל את האוהל שלי באמירה הזאת.

טוב, אני הולך לבשל ארוחת ערב ואז בתקווה נהנה מעוד יציאה טובה בעיר.

Cheers!

השלט הזה היה בשירותים באטובוס מריגה לטאלין 

הניחוש שלי - אסור להוציא אנשים מהאסלה. אבל אני לא בטוח שזה נכון

 החנייה אסורה, מזה נובע נגרור אותך. מש"ל.

-<למעבר לפוסט הבא>-